עברית אחרי האנגלית:
:Full album on: Spotify
In honour of Amir Lev's new disc, I want to take advantage of the moment and write about his previous disc: "Electricity from the Sun".
once I saw a documentary about the Cohen brothers, one of the critics showered them with praise for praise, for metaphors and images, sophisticated statements, and other things, and then the camera passed to them, and they said in a simple voice: We have no idea what he is talking about…
It may be that the things I'm going to write about Amir Lev are just like that, but it does not matter. From the moment the songs are released, it exists within the mind of the hearer, and I am the hearer, and masses of you have asked me for my opinion, so here it is:
The name of the disk is basically the saying of the whole disk. Electricity from the sun is two things together: it is also the smartest and most requested thing to do, and at the same time it is complete madness and a technological marvel that is very difficult to explain.
Throughout the disc, Lev plays with these two extremes - between simple, logical and reasonable, and at the same time, it is also the most insane, beautiful and amazing things.
The song "Electricity from the Sun" is the third song on the disc, and at first hearing, it is simply obscure:
Electricity from the sun
Sitting on the porch
My father is dead
I could have done otherwise
There is no next time
There is no next time
And my little daughter
Smiling with what she went through
What a cutie
Electricity from the sun
Sitting on the porch
I stopped on the way
I went into the water
There is no next time
There is no next time
And my little daughter
Smiling with what she went through
What a cutie
What a cutie
Electricity from the sun
Electricity from the sun
Electricity from the sun
Electricity from the sun
-------------
It's just a song without meaning, but thinking about the edges between the trivial and the miraculous, it suddenly works out differently:
His dad is dead, the circle of life, someone is here, and suddenly he is not. And that is the most obvious thing and at the same time the saddest and insane.
His little daughter, with the smile, is the most trivial thing for a cute girl, and the most amazing that we have a girl and we continue the cycle of life.
He sits on the porch, he swims in the sea, and he realizes that there is no next time - these are all things that are a direct continuation of the game between the wondrous and the trivial. They are trivial things, and at the same time, they are wonderful things.
A second song I chose to present the theme is:
We will not be rich
------------------------------------------------------------------------------------------------
גרסה עברית:
לכבוד הדיסק החדש של עמיר לב, אני רוצה לנצל את הבמה ולכתוב רגע על הדיסק הקודם שלו: "חשמל מהשמש" פעם ראיתי סרט דקומונטרי על האחים כהן, אחד המבקרים הרעיף עליהם שבחים על שבחים, על מטאפורות ודימויים, אמירות מתוחכמות, ודברים נוספים, ואז המצלמה עברה אליהם, והם אמרו בקול פשוט: אין לנו מושג על מה הוא מדבר… יכול להיות שהדברים שאני הולך לכתוב על עמיר לב הם בדיוק כאלה, אבל זה לא חשוב. מהרגע שהיצירה יצאה לעולם היא קיימת בתוך התודעה של השומע, ואני השומע, והמונים ממכם ביקשו ממני את דעתי, אז הינה: השם של הדיסק הוא בעצם האמירה של כל הדיסק. חשמל מהשמש הוא שני דברים ביחד: הוא גם הדבר הכי חכם והכי מתבקש, והוא גם טירוף מוחלט ופלא טכנולוגי שקשה מאוד להסביר. לאורך כל הדיסק, לב משחק עם שני הקצוות הללו - בין פשוט, הגיוני וסביר, ובאותו הזמן זה גם הדבר הכי מטורף ומדהים. השיר חשמל מהשמש הוא השיר השלישי בדיסק, ובשמיעה ראשונית הוא פשוט סתום. חשמל מהשמש יושב במרפסת אבא שלי מת יכולתי אחרת אין פעם הבאה אין פעם הבאה והבת שלי הקטנה מחייכת עם מה שעברה איזה חמודה חשמל מהשמש יושב במרפסת עצרתי בדרך נכנסתי למים אין פעם הבאה אין פעם הבאה והבת שלי הקטנה מחייכת עם מה שעברה איזה חמודה איזה חמודה חשמל מהשמש חשמל מהשמש חשמל מהשמש חשמל מהשמש פשוט מדובר בשיר ללא פשר, אבל במחשבה על הקצוות בין הטריוויאלי - למופלא, זה פתאום מסתדר אחרת: אבא מת, מעגל החיים, שמישהו כאן, ופתאום הוא לא. וזה הכי יודע והגיוני, והכי עצוב ומטורף. הבת הקטנה, עם החיוך, שזה הכי טריוויאלי שילדה חמודה, והכי מדהים שיש לנו ילדה ואנחנו ממשיכים את מעגל החיים. הוא יושב במרפסת, הוא נכנס למים, הוא מבין שאין פעם הבאה - אלו כולם דברים שהם המשך ישיר של המשחק בין המופלא לטריוויאלי. הם דברים סתמיים, ובאותו הזמן, אלו דברים מופלאים. שיר שני שבחרתי להציג את הנושא הוא:
לא נהיה עשירים
שלש בעשר מחוץ לעולם שלש בעשר אנחנו שם באמת שאנחנו צריכים מיקסר יד? ברור שאנחנו צריכים ממשיכים דופק לי הלב קונה לך פרחים קבלנו הרבה לא נהיה עשירים ישנים בים לא מעשנים מאדים מאדים חתיכת בד מעלינו הרעש של הגלים הרעש של הגלים דופק לי הלב קונה לך פרחים קבלנו הרבה לא נהיה עשירים לא נהיה עשירים כל הזמן כל הזמן ------------------ אחד השירים המקסימים ביותר שנכתבו בשפה העברית. קצרה היריעה מלהכיל הכל, אבל בואו נתחיל. אז אנחנו עשירים או לא? הוא מתחיל בהכי נמוך, הכי ארצי, הצרכנות, הכי פחות חן. חייבים מיקסר יד? לא חייבים? כן חייבים. הצרכנות היא משהו מהותי בחיים? שלוש בעשר זה שווה? לא שווה? ומשם ממשיך לב: ישנים בים, קונים פרחים, רעש של גלים, אלו דברים של עשירים? יש דברים יותר כיפיים בחיים מאלו? אז אולי אנחנו כבר עשירים? אולי עשיר מי שרואה את היופי שבזה? שוב לב משחק כאן עם הטריוויאלי - והמופלא, מצד אחד, טריוויאלי שלא נהיה עשירים, מעצבן שיקר לנו לקנות מיקסר יד, אפילו שחייבים, ומצד שני, אנחנו עשירים כקורח אם אנחנו ישנים בים, שומעים את הגלים, וקונים פרחים. אז אולי אם אנחנו רואים את היופי הזה, אנחנו בעצם עשירים לגמרי? זה בדיוק חשמל מהשמש, הטריוויאלי והמופלא בו זמנית. אגב, אתם יודעים כמה זמן זה נמשך המתח הזה? תראו בשורה אחרונה: "כל הזמן" והשיר השלישי להמחשת הרעיון, זה שסוגר את האלבום - שנינו, הוא פשוט סגירה מושלמת של ההעיסוק ברעיון:
שנינו באזכרה שנינו במכונית שנינו בים שנינו בבית שנינו בלובליאנה שנינו בפראג שנינו בכפר יאסיף שנינו בירושלים שנינו מול רופא שנינו מול פסיכולוג שנינו כשהיא מאושרת שנינו כשהכל טוב שנינו כשהכל טוב שנינו אתמול שנינו אתמול שנינו אתמול שנינו אתמול שנינו אתמול שנינו אתמול שנינו אתמול שנינו אתמול שני אנשים שנמצאים בזוגיות ארוכה, הוא עובר ומציין שורה של מקומות ואירועים שהם שניהם ביחד, וזה הגיוני לגמרי, הרי הם זוג, משפחה, ובאותו הזמן, זה קסם מופלא, כיצד שני בני אדם חולקים חיים שלמים של אהבה וזוגיות. כל מי שנמצא במערכת יחסים ארוכה יודע בדיוק על מה הוא מדבר. המתח הזה, בין הרגיל למיוחד, בין המובן מאליו למופלא, החשמל מהשמש, הוא זה שנותן כזה עוצמה לשיר הזה, ולכל האלבום - וזה עוד לפני שדיברנו על המוסיקה… -------------
בונוס לגרסה העברית:
מה קורה שם אם האחות? זה באמת הכי חשוב מה שקורה שם בין המכוניות?
Comments
Post a Comment